הענן רחוק מהבית. הזיהום שלו לא בהכרח
22.11.26 / 10:55
מחקר אמריקאי חדש עוקב אחרי החשמל של מרכזי הנתונים ועד האוויר שאנשים נושמים הרחק מהם. אומדן של כ־650 מקרי מוות מוקדם ב־2023 מעלה שאלות על תשתיות המחר — ואינו מדידה של נזק מצ׳טבוט מסוים.
דמיינו שאתם גרים רחוק מחוות השרתים. אין ליד הבית גדר של חברת ענן, לא בניין מלא מאווררים ולא שלט שמבטיח את העתיד. על פניו, מהפכת הבינה המלאכותית מתרחשת במקום אחר. מחקר חדש מציע להוסיף לתמונה גם את תחנת הכוח שמייצרת את החשמל ואת האוויר שנע ממנה הלאה.
המרחק מהשרת אינו בהכרח המרחק מההשפעה שלו. הודעת MIT ותקציר המחקר מתארים שרשרת שבדרך כלל נעלמת מאחורי המילה הנוחה ״ענן״: ביקוש לחישוב, ייצור חשמל, פליטות, תנועה באטמוספרה וחשיפה של אוכלוסיות.
האומדן אינו ספירה של אנשים
במחקר שעליו דיווח MIT ב־19 בנובמבר, החוקרים אמדו כ־650 מקרי מוות מוקדם בארצות הברית בשנת 2023 הקשורים לתוספת זיהום האוויר מייצור החשמל עבור מרכזי נתונים. חשוב לקרוא את המשפט עד הסוף: זהו אומדן המבוסס על מודלים ועל קשרים אפידמיולוגיים, ולא רשימה של אנשים שמותם נבדק ונקשר למתקן מסוים.
המחקר עוסק בביקוש החשמל של מרכזי נתונים בכלל. אין בו בסיס לחלק את המספר בין שיחה עם צ׳טבוט, צפייה בסרט, שירות ענן עסקי ופעולות מחשוב אחרות. בוודאי שאין כאן נוסחה שמתרגמת שאלה אחת למערכת AI לנזק בריאותי אישי.
השקע נמצא במדינה אחת, החשבון באחרת
החוקרים חיברו מודל של ייצור החשמל בארצות הברית למודל של תנועת מזהמים והכימיה שלהם באוויר. הם השוו את פעילות מערכת החשמל, שעה אחר שעה, עם ביקוש מרכזי הנתונים ובלעדיו. אחר כך בחנו כיצד שינוי הפליטות משפיע על חלקיקים עדינים ועל אוזון ועל אומדני התמותה הקשורים לחשיפה.
התוצאה המרכזית היא חוסר התאמה גיאוגרפי: המקומות שבהם מרוכז ביקוש המחשוב אינם בהכרח אלה שנושאים בנטל הבריאותי הגבוה ביותר. רשת החשמל מחברת בין אזורים, והמזהמים אינם עוצרים בגבול מנהלי. תנאי האטמוספרה ותמהיל התחנות משנים את התוצאה.
לפי תקציר המחקר, בחלקים מהמערב התיכון שילוב של פליטות מתחנות פחמיות ותנאים עשירים באמוניה מעודד יצירה של חלקיקים משניים. לכן בדיקה של המתקן בלבד עלולה להחמיץ חלק מהתמונה. זו מסקנה לגבי מערכת אמריקאית שנחקרה, לא קביעה על רמת הזיהום ליד בית ישראלי.
הביקוש גדל, אבל העתיד אינו מספר יחיד
דוח מעבדת לורנס ברקלי מ־2024, כפי שסוכם גם בהודעת המעבדה, מספק את קנה המידה: מרכזי הנתונים בארצות הברית צרכו לפי האומדן 176 טרה־ואט־שעה ב־2023, כ־4.4% מצריכת החשמל במדינה. הדוח הציג לשנת 2028 טווח תרחישים של 325–580 טרה־ואט־שעה. זהו טווח תחזיות מהדוח ההוא, לא מדידה של צריכה שכבר התרחשה ולא הבטחה שכך ייראה העתיד.
ההבחנה חשובה גם מחוץ למעבדה. נתון היסטורי, מודל של נזק ותחזית ביקוש עונים על שלוש שאלות שונות. חיבור שלהם לכותרת דרמטית אחת אולי חוסך מילים, אבל מסתיר את מה שצריך לברר לפני שמקבלים החלטות.
מה כדאי לשאול כשהענן מגיע לעיר
המשמעות המעשית אינה שכל מרכז נתונים הוא רעיון רע. היא שדיון בתשתית דיגיטלית צריך להגיע מעבר לשטח הבניין ולמספר מקומות העבודה. מאין יגיע החשמל הנוסף? אילו תחנות יגיבו לביקוש? מי נחשף לפליטות שלהן, ואילו הנחות נכללו בבדיקה?
לישראל נדרשים נתונים מקומיים כדי לענות על השאלות האלה. המחקר האמריקאי אינו מספק מספר שניתן להעתיק לכאן. הוא מציע שאלה טובה יותר: כשאנחנו מתפעלים מהמחשבים של המחר, האם אנחנו בודקים גם את מערכת החשמל והסביבה שמאפשרת להם לעבוד היום?
צילום ארכיון מ־4.11.2015, להמחשה: Carl Lender · Datacenter Server Racks · CC BY 2.0 · הוקטן ונדחס ללא חיתוך. אינו תיעוד של מתקני המחקר.
מקורות
- MIT News — Study reveals data centers’ long-distance damage to air quality
- MIT CS3 — Spatially distributed air quality and health impacts of data center electricity demand
- Berkeley Lab — 2024 United States Data Center Energy Usage Report
- Berkeley Lab — Report evaluates increase in electricity demand from data centers
